מקור תלמוד ירושלמי פאה ד׳:א׳:ו׳
1 בַּעַל הַבַּיִת שֶׁקָּרָא שֵׁם פֵּיאָה וְכִילָּה קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ. לֹא קָרָא שֵׁם פֵּיאָה וְכִילָּה קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:א׳:ו׳
1 שקרא שם פאה וכילה. שלא כדין עשה שהיה לו להניח לעניים ולבזבז במחובר ואע"פ שעבר בלאו לא נשתנה דינו:
2 וקורא אני עליו לא תכלה פאת שדך. דמשמע לא תכלה הפאה שקצרת לא תמנעם ויבוזו כמו לא יכלה ממך:
3 לא קרא שם פאה וכילה וכו'. כלומר לא מיבעיא כשקרא שם פאה וכילה אלא אפילו לא קרא שם פאה נמי וכילה כך דינו דבין כך ובין כך קורא אני עליו לא תכלה ותעזוב והניחם לבוז לא כתיב לא תגמור לקצור אלא לשון מניעה נמי משמע והכי קאמר לא תכלה פאתך בקוצרך לא פאת שדך מצד שדך ולא מצדך שקצרת כילוי: